גלולת רצח

לארד, "POWER OF LARD E.P" ALTERNATIVE-TENTACLES (יבוא)

קנה את ה-E.P. של שומן-חזיר (Lard). אם אתה שותה לפעמים, צרף אליו בקבוק וודקה. בהגיעך הביתה הנח את התקליט בצד וחטוף מספר לגימות מהירות מן הבקבוק. כעת התחל לסובב את Lard על הפטיפון. שב לך בנוח. מיד יסתבר לך, כי את בקבוק הוודקה אתה יכול לזרוק לפח. אין בו יותר כל צורך. ג'לו ביאפרה יעשה את השאר. הוא יראה לך מה זה כוח, מה זה מוסיקה, מה זה שומן-חזיר.

"The Power of Lard", הקטע המרכזי, מתחיל בעבודה קצבית נוסח מיניסטרי, תרומתו של אל ג'ורגנסן. "טוב מאוד, אפילו מצוין", תהמהם לעצמך, אבל אז יגיע הכאסח הנוראי של ג'לו ביאפרה, שפשוט מסרב להפוך לסבון נחמד ומפוכח, כמו שכולם עושים, ויכה אותך בהלם טוטאלי. בשלבים אלה אתה כבר לא תהמהם ולא תזמזם. הדבר היחיד שתרצה לעשות יהיה לצאת לרחוב ולרצוח פוליטיקאים (במיוחד שמנים). אחר-כך הביצים שלך יתנפחו ותדפוק את הראש בקיר עד שאוזניך יצלצלו קשות. ככה זה עם ביאפרה. "כשאנשים ישנים, כולנו חייבים להפוך לשעונים מעוררים", הוא שר, ואיך אפשר לסרבלו ולא להגביר את הווליום שישמעו גם בפתח-תקווה? אי-אפשר.

אחרי "The Power of Lard", שהוא באמת גלולת-רצח מעולה, מגיע "קציפת-גיהנום", קטע המנוני וחביב, המתייחס גם למטיף החוטא סוואגארט ("אני תקוע עם המכנסיים למטה/ ידי אדומות מחטא/ אבל עם כסף כמו שלי/ שומן-החזיר תמיד סולח לי"). הצד השני מיועד לאנשים שהתעייפו, אולי, מן הצד הראשון. "זמן להתמוסס" הוא בדיוק הזמן להתמוסס. קצב אטי להחריד, כבר כמו בולדוזר. הסוונס הם אסיד לעומת מה שהולך כאן. כחצי שעה של משהו, שחייבים להיכנס אליו עד הסוף, כדי להצליח להקשיב לו עד הסוף ("הגוף שלי מותש ומלא חורים / מטוסי סילון חלולים באצבעותי / עייף מדי מכדי לאונן / אין רחש בחשיכה / כשאני צף אל מחוץ לחלל"). לטוס כחץ שלוח אל חנות התקליטים.

12/05/1989

חזרה לדף הבית