דולארים

ג'י.טי.אר, "ג'.טי.אר" ; "G.T.R, "G.T.R
הד-ארצי

שעמום. טונות של שעמום. והטונות הללו יוצרו בידי מי שנחשבו פעם לענקי הרוק: סטיב האו, גיטריסט יס, וסטיב האקט מג'נסיס. איתם שלושה ענקים פחות, ג'ונתן מובר, מתופף מריליון לשעבר, פיל ספולדינג, שניגן עם אולדפילד ועם טויה, והזמר מקס בייקון, המזכיר יותר מכל את טומי שאו, סולן להקת סטיקס העתיקה.

המוטו של האלבום הוא צליל הגיטארה, שהרי שם הלהקה ותקליטה נגזר ממלה זו. האו והאקט, שהיו אמורים כנראה לשלב פריטות חזקות וקטעי סולו אקסטאטיים, בקושי נשמעים. יש אמנם גם קטע אינסטרומנטאלי, המורכב מסולו גיטארה של האו ("רשימות בשמש"), אבל כאלה יש הרבה אצל יס. הרוק כמעט-כבד, האמריקאי באופיו והמסחרי עד לדמעות, הוא השולט באלבום. הלווייתנים הגדולים נכנסו לעניין בשביל הכסף. הם עצמם מודים בזה. אז למה בכלל להתאמץ ולהאזין להם.

22/08/1986

חזרה לדף הבית