ניגון עתיק
ג'ימי פייג', "OUTRIDER"; הד- ארצי
להקלטת אלבומו החדש, "Outrider", (ובתרגום הרשמי, "פרש חוץ"), הזעיק ג'ימי פייג' את הזמרים העתיקים שנשכחו מכבר, ג'ון מיילס וכריס פארלו, מן המוזיאון הוא שלף את הקולגה לשעבר, רוברט פלאנט, ומן הצעירים הוא גייס את ג'ייסון בונהם, בנו של ג'ון בונזו המנוח, שמתופף כמו אבא, כך שגם כאן דבר לא התחדש. אבל לפייג' כנראה גם אין כוונות לחדש. הנה ה"רולינג סטון" מן ה-14 ביולי (שעון קיץ כפול) יודע לספר שבסיבוב ההופעות הקרוב שלו בארה"ב מתכוון פייג' לבצע גם קטעים מן הקלאסיקה של לד-זפלין.
כל-אחד משני צדיו של "Outrider" נושא אופי שונה. הצד הראשון הוא הצד הרוקנ'רולי. השני שייך לבלוז. עם הצד הראשון היו לי בעיות: אותן נוסחאות לד-זפליניות, שכבר נמאסו באמת, חוזרות כאן בהמוניהן. ג'ון מיילס מנסה לחקות בשירתו את רוברט פלאנט, ואילו פלאנט עצמו, המתארח ברצועה "האחת והיחידה", מנסה לחקות את עצמו, כל זאת ללא שמץ של הצלחה וברוח פתטית להחריד. ובאשר לפייג', זה מבלבל את המוח עם הגיטארה הווירטואוזית שלו, שמן הראוי שתנוח היום אחר כבוד במזוודה.
הצד השני, הבלוזי, מוצלח יותר. כאן כבר אפשר למצוא שרידי נשמה בגיטארה הפייג'ית וגם בשירה, כשאת מקומו של מיילס הוותיק תופס זמר ותיק ונשכח עוד יותר, כריס פארלו ("מחוץ לזמן"), שהיה סיפור הצלחה מגודל בינוני באמצע שנות השישים. פייג', מתברר, מחדש במהלך ההאזנה לצד השני, נולד לבלוז. אבל את כל מה שיש לו להגיד הוא כבר אמר מזמן. נראה שאפילו מעריציה המושבעים ביותר של לד-זפלין לא יקבלו ויבראציות מן האלבום הזה.
22/07/1988