סיפור אהבה

סטיבי ניקס, "להשתולל קצת"
"STEVIE NICKS, "ROCK A LITTLE
סי.בי.אס

בסטיבי ניקס התאהבתי כשהייתי בן 11. היתה זו אהבה קשה ומיוסרת. בלילות החשוכים הייתי יושב, מקשיב שוב ושוב ל"ריאנון", השיר המופלא שפירסם את ניקס כסולנית הלהקה האנגלית פליטווד-מאק, אליה היא הצטרפה (יחד עם הגיטריסט לינדסי באקינגהאם) ב־1975. "ריאנון" עסק בענייני כישוף. קולה הגרוני של ניקס, הגוון הפראי שהיא שילחה אל תוך המיקרופון, הטון המזלזל שהפך פתע רך וחושני, כל אלה עירבלו את מחשבותי, עד שדימיתי, שסטיבי שרה אלי ורק אלי.

ב־- 1977 ראה אור האלבום "שמועות" של פליטווד-מאק, אחד מתקליטי הפופ הנמכרים ביותר בכל הזמנים. את האלבום הזה, עם הסאונד המיוחד והישיר של המתופף מיק פליטווד, הגיטארות שנמצאו תמיד היכן שצריך אותן, המלודיות המעניינות וכמובן, קולה של סטיבי ניקס, לא יכולתי להפסיק מלשמוע. כעבור שנה, כשהצטננה מעט התלהבות הנעורים שלי, הופיע האלבום הכפול "טאסק" שבו אמרה להקת פליטווד-מאק את אמירתה האחרונה. זכרתי את סטיבי ניקס לטובה והקדשתי לה סוויטה גדולה בחדרים האחוריים של לבי.

עכשיו הוציאה ניקס את "להשתולל קצת", אלבום הסולו השלישי שלה, ואני מוצא את עצמי ניצב בפני בעיה, שעד כה ניסיתי להתחמק ממנה: אחד מאיתנו, אולי סטיבי ניקס ואולי אני, השתנה. אולי סטיבי ניקס התבגרה ויחד עם ההתבגרות באה התמסחרות, שלובשת צורת תופי דיסקו, פריטות גיטארה חסרות השראה, קולות רקע לא משכנעים ובתוך אלה גם ניקס עצמה, ששרה מוסיקת פופ לא מזיקה, קצבית וסתמית; ואולי ניקס עדיין טובה ואני נאטמתי למוסיקה שלה. כדי להיות בטוח באבחנה, אני משמיע מחדש את פליטווד-מאק הישנים, ואלה שולחים אותי למסע בעבר אחוז צמרמורות עונג.

אני חוזר ל"להשתולל קצת" של ניקס. בהאזנה לקטעים הקצביים יותר באלבום, כמו הקטע הפותח, "אני לא יכולה לחכות", נוצרת הרגשה שניקס מעמידה את קולה הנפלא והמסתורי למכירה פומבית. הכלים חסרי האופי המנגנים ברקע עושים שמות בשיר. מוסיקת הדיסקו-פאנקי של סטיבי ניקס, גיטארת הבאס הפיוז'נית, שנותנת קצב ומתבססת על טכניקה בלבד, בלי אמוציות, אפילו לא סמויות, מוכיחות, שסטיבי היא זו מבינינו שבגדה. את המוסיקה שלה, שפעם כישפה אותי, היא מרחה בשיכבה עבה של גריז.

07/02/1986

חזרה לדף הבית