שלום לך עצבות

ההרפתקאות, "תיאודור וחברים"
"The Adventures "THEODORE AND FRIENDS
סי.בי.אס

ההרפתקאות, להקה בריטית חדשה, מוכיחה באלבום הבכורה שלה, "תיאודור וחברים", שאפשר להיות רחוקים מבחינה מוסיקאלית מכל מה שקורה כרגע ברוק הבריטי, ועם זאת לתפוס את האוזן וליצור מוסיקה מעניינת, שלא משאירה את המאזין אדיש. חברי הלהקה, ארבעה בחורים ובחורה אחת, נעזרים באלבומם בעוד מספר רב של מתופפים, נגני קלידים ואף חברי מקהלה קולית. התקליט ברובו מורכב מבלאדות שקטות עם הרבה רגש, חום ועצבות; לא עצבות אדישה, כמו זאת המאפיינת את הטקסטים העכשוויים ברוק הבריטי, אלא עצבות מלאת כמיהה ואופטימיות. לשבחם של ההרפתקאות ייאמר, שעם כל הרגש והעצבות, הם אף פעם לא מגיעים לשמאלץ, דבר שקל מאוד להגיע אליו כאשר יוצרים אלבום מסוג האלבום הזה. כל להקות הרומאנטיקה החדשה (קלאסיק-נובו, דפש-מוד וכו') עברו מזמן, במתכוון או לא, את הגבול הזה.

לצליל העשיר של התקליט תורם הרבה סולן הלהקה, טרי שארפ, ששירתו מזכירה לפעמים את שירתה של כריסטין מקווי, הסולנית השנייה של להקת פליטוודמאק. הוא שר בקול דק, אך מלא ולא צייצני, ולא נשמע אף לא לרגע כמו מרבית עמיתיו בעלי הקול הדק, שיבבותיהם מזכירות כלב- ים מיסכן ורעב שאיבד את קולו.

המוסיקה של ההרפתקאות גדושה בגיטארות אקוסטיות, שתורמות, חוץ מליווי, גם קטעי סולו איכותיים (למשל בקטעים "אבוד בהוליווד", "כשהעולם מתהפך"), המזכירים את הרוק הישן של שנות השישים המאוחרות. את מלות השירים כותבים כל חברי הלהקה, ומלחינה אותם איילין גריבן, שאת תפקידה בלהקה כזמרת קולות רקע היא מבצעת על הצד הטוב ביותר. להרפתאות יש מה להציע באלבום הזה, ואף שסוג המוסיקה שלהם כבר אינו פופולארי, מומלץ להקשיב לו, רצוי אחרי מקלחת.

16/08/1985

חזרה לדף הבית