שיבה רעה

פליטווד-מק "BEHIND THE MASK" ,
וורנר, יבוא (בית-התקליט)

במהלך ההאזנה ל- "Behind the Mask" מצאתי את עצמי מזדהה עמוקות עם תושבי שכונה ג' בבאר-שבע, שרעל אשר פוזר בשכונתם קטל כמויות נכבדות של חתולים וכעת הם חיים בצלו של ניחוח הריקבון הפוסט-מורטמי שפשט בכל. פליטווד-מק הזדקנו נורא, ואפילו נורא ואיום. סטיבי ניקס כבר קצת פחות יפהפייה ממה שהיתה לפני 12 שנה (אבל זה רק בגלל שאני קצת פחות מטומטם), והקול שלה הוא הדבר היחיד שעדיין שווה משהו. את מקומו הריק של לינדסי באקינגהאם תפסו שני אסונות, האחד סולן והשני סולן-גיטריסט מוביל, שמצליחים להפוך חלק מקטעי הפופ-רוק האמריקאיים המופיעים כאן מסתם סתמיים לבלתי נסבלים ממש. ככה כשנשאר רק השם, והזמן עובר, והכוח אוזל, אחרי הצצה במיק פליטווד ובג'ון מקווי שבתצלום העטיפה ניתן רק לסתום את הגולל, ובמקביל לסתום את האף ולשמוח שאתה לא חתול.

18/05/1990

חזרה לדף הבית