להתראות בגלגול הבא
שלום חנוך, "בגלגול הזה"; אן.אם.סי
הראשון שקם בארצנו הקטנה, עשה מעשה וחיקה את הביטלס, מוציא את התקליט ה-70,000 שלו, שבו הוא מגלה פן אחר של השלום חנוך שכה אהבנו. "פן אחר" הוא מושג הכרחי כשכותבים על אמנים ותיקים כמו שלום חנוך, כי אם, נניח, לשלום חנוך לא היה פן אחר להציג להמונים, איך היו יודעים ההמונים מהו הפן האחר של שלום חנוך? ואני שואל: מה עושה אותו כל-כך שלום? כל-כך חנוך? כל-כך מאיה קטנה שלי? ומה שיותר עמוק יותר כחול? שואל אני, וגם עונה לעצמי. אריק איינשטיין. סתם, בצחוק.
שלום חי בתל-אביב, אבל יש לו סימפאטיה לקיבוצניקים מתולתלים שאוהבים את שלום חנוך. אותם קיבוצניקים שהתחילו את דרכם בגרעיני הנח"ל של שנות השבעים המוקדמות, אימצו את שלום והכתירו אותו כמלך הפאלחה הביטניקית. היו לו שירים יפים, שנעים לשמוע אותם לפעמים ולהיזכר בכל מיני דברים נחמדים או עצובים או לא יודע מה. בכלל, מה אני מבלבל את המוח? אני הרי כותב על התקליט החדש של שלום חנוך, אז מה זה פה, שוק?
התערערתי קצת. ככה זה כשמעמיסים יותר מדי על מערכת העצבים ומנסים לדחוס לתוך ערב אחד שתי פעולות כל-כך מייאשות, כמו צפייה בפרק של "שבט כהן" והאזנה ל"בגלגול הזה".
כמה אנשים מקבוצת הגיל של חנוך דווקא טוענים שהאלבום הזה מתאים להם, נוגע להם ומדבר אליהם, אבל אני חושב שהם פשוט מרחמים קצת על שלום, שמה שנשאר ממנו זה רק קול עייף, טקסטים סופר-בנאליים ואותו סקסופון הרסני, המלווה בתרועותיו המאוסות את האלבום כולו (יפוחלץ ירוסלב יעקובוביץ'!!!).
לפי הטקסטים, מצוי שלום בתקופה קשה, אבל חיובית. הוא מתגעגע אליה, חושב עליה, גם במקלחת וגם באולפן, אבל מה - יש לו הרגשה שהוא נוגע באושר המכונה שיגעון (ככה הוא טוען, ומי אני שאטען אחרת). או.קיי. שלום חנוך נהיה משוגע, אבל בטוח ששום דבר מן השיגעון החדש שלו לא עבר אל התקליט המשמים הזה. הפן האחר של חנוך הוא פשוט הפן הלא מוצלח שלו. הכל נשמע מאולץ, סוחב בקושי. "ככה וככה" הוא שיר נוראי, עם מלים פשוטות, פשוטות מאוד, פשוטות מדי. פיספוס. ב"דיאלוג" הטקסט משתפר, אבל הכיסוי המוסיקאלי נותר בעליבותו. מהר מאוד מפסיקים לשים לב לכל השאר, כי אין כאן אפילו צליל אחד שמושך את האוזן. כיף לנפץ מיתוסים, אבל כבודו של חנוך במקומו מונח. פעם הוא באמת עשה דברים יפים. עכשיו הוא עייף, אז זה הזמן לכבות את האור, ואולי לחזור שוב בגלגול הבא. ביי לפאלחה, ביי לשנות השבעים הזרוקות, גיליתי שאני עדיין צעיר ורע, וטוב לי עם זה.
15/03/1991