לא מתחלף לו הקול
סיאם, "סיאם בהופעה" "SIAM LIVE", SIAM
תקליטי-ווינד
מה שמייחד את המוסיקה של סיאם אלו שינויי הטון הקטנים של הוויולה והגיטארה החשמלית, שבירות הקצב הפתאומיות של התופים והבאס ואווירת מסגדים מהפנטת, הנוצרת מאקו כללי ומוזר. את הקו הייחודי של סיאם שובר דווקא הסולן וכותב הטקסטים, ג'ף שפירו. שפירו מנגן טוב על הגיטארה המלווה והמובילה, אבל שירתו גורמת למאזין לזעוק אוי־ויי. הבחור פשוט מחקה את בונו. הוא לא יודע או לא מצליח להשתמש בקולו בצורה מעניינת ונותן רק צווחה אחת נהדרת בתחילת הרצועה "Realm", קטע חזק ואחד מחמישה קטעי הופעה חיה מנוטרלת קהל (לונדון, פברואר 1986), המופיעים על רצועות המיני־אלבום "סיאם בהופעה". הגל החדש של סיאם מונוטוני למדי, אבל נגרר לקונבנציונאליות מוחלטת רק לעתים רחוקות. הקשב הכללי מופנה לוויולת הפלאים של הדר גולדמן, הנותנת בין השאר מלודיה מקסימה לקטע הפתיחה ("אינטרו") על רקע התופים העוצמתיים של יניב עצמון, המגבירים קצב באופן פתאומי לקראת הקטע "את", בו נכנס ג'ף שפירו עם טקסט אידיוטי ("את, אני רואה אותך, את, אני מכיר אותך, את, אני אוהב אותך" וכו') והופך את הכל לדיסקו, למרות נסיונות הכיסוח של גולדמן. "סיאם", להיט הלהקה, שינה את פניו מאז ימי ליקוויד והפך אטי יותר, מה שלא מפריע למקצב התופים להישאר מסתורי ופראי ולכיסוי הגיטארות להישאר מצוין. מפריעים מעט רק בונו/שפירו וירידות הטון בפזמון, שנעות לעתים באופן גס המושך למטה את הקטע כולו, אבל לא הורס אותו. ב"מחמוד מוונציה" הגיטארה של שפירו הופכת לעוד והכינור של גודלמן מסלסל מסביב לטאמטמים וכלי-ההקשה. סיאם כמעט הגיעו לבשלות. מה שנותר זה להחליף לשפירו את הקול ולהעביר את אגף הטקסטים למישהו אחר.
26/09/1986