התמוטטות אלגאנטית

קסבה; פרגוד 10.7

לקראת ההופעה של להקת קסבה הפך פרגוד לדגם קטן של הסינרמה. טונות של עשן כיסו את הבמה ואת הקהל, כשזרקורים אדומים, כחולים וירוקים הופכים אותם מסתם עשן כבד לעשן כבד צבעוני. מוסיקת הרקע, שהושמעה מטייפ רב-כפתורים, אופיינה בסאונד מצוין, וכל מה שנותר לעשות היה לחכות בהתרגשות לחברי הקסבה, שיעלו ויקרעו את הבמה. הקסבה אכן עלו, אך אוי לה לבושה, פתחו מיד בקטע חסר-ביצים לחלוטין, שבקושי הצליח להקפיץ את רגלי הימנית, הרגילה לקפוץ גם במצבים קשים למדי (ר' החברים-של-נטשה). עקב אכילס של להקת קסבה הוא איתן תבור, הסולן, שעשה תנועות ברייקדאנס, הניע את אגן הירכיים לכאן ולשם, הרעיף על המוניטורים מבטים מבוישים משהו ושר בקול חסר ייחוד ועוצמה, שנבלע לחלוטין במוסיקה.

לקסבה יש סאונד-גיטארות דקיק ומרחף בעל נטייה מזרחית, המזכיר ברוב המקרים את הסאונד של שלומי ברכה ממשינה. גם הקצב, המנסה להישמע רענן, עסיסי וקופצני, נוטה לכיוון המשינאי, ללא הצלחה יתרה. איתן תבור שר לרוב על אהבות, ממומשות ולא ממומשות, וגם מזכיר מלחמה או שתיים ומישהו שחטף כדור. דווקא הקטעים השקטים היו המרשימים יותר, ובאחד מהם אף קרס תבור מעומס רגשות והתמוטט באלגאנטיות על הבמה, כשאורי כהן, מנהל הלהקה, דואג להזעיק את הצלם, כדי שינציח את האירוע המסעיר. בעקבות המשבר המתועד עזב תבור את הבמה ואת מקומו תפס גיטריסט הקצב זיו גולנד, ששר בקול חזק וסחט את מירב התשואות.

המוסיקה של קסבה מתאימה למקומות גדולים ולקהל שרוצה לרקוד ולא התעמק בכלום. מה שלא הצלחתי להבין זה, איך ז'אן ז'אק גולדברג המתופף, הרגיל ללוות הרכבים איכותיים, מצליח ללוות משפטים כמו "נערות, בחורות / אני רוצה לראות" בלי להקיא, או לפחות לעוות פרצוף.

15/07/1988

חזרה לדף הבית