מלך או מנהיג או עמוד תליה

הופעה חדשה ללהקת אחת-2-כזה

ערב המולטימדיה "נגד הזמן" בקובאלט לא משך אליו המונים, מה שהפריע קצת לחברי להקת אחת-2-כזה להציג את העמדה המוסיקאלית והרעיונות שלהם בצורה הבוטה המתבקשת. "קודם כל, אין בקובאלט את הפינה הזו, שהלהקה יכולה לשבת בה על איזה דרינק לפני ההופעה, בנפרד מהקהל, אין את המחיצה הדרושה. מעבר לזה, לא היה מספיק קהל, ורוב האנשים שהיו הם חברים ומכרים שלנו . קשה להופיע בפני כמה אנשים שאתה מכיר ולהשתחרר. אני יכול להשתחרר ולהוציא את כל מה שיש לי בפנים רק לפני המון אנשים. אז זה הפריע, אבל אני בכל זאת מרגיש שזה עבר", אומר גדי בלורי, חבר בלהקה והאחראי לתערוכת הציורים שנפתחה בערב ההופעה בקובאלט.

"נגד ההמון" ממשיך בלורי, "זה גם השם של התערוכה וגם של ההופעה. מאז שהתחלנו לפעול יחד כלהקה אנחנו מקבלים סטירות בפרצוף מהגורם שנקרא המון. ההמון נמצא ביחד תחת מלה שמאחדת אותו , או מלך, או מנהיג או עמוד תליה. לגבי התערוכה שלי היא כמו דיכוי עצמי, הרגשה של חוסר אונים שיוצא החוצה. אני בן שלושים ומצייר כבר כמה שנים, וזו התערוכה הראשונה שלי, אחרי שניסיתי להציג בגלריות בתל-אביב והם אמרו לי: לא אקטואלי, לא אופנתי, לא מקצועי. אני מעריך מאוד את היוזמה של אבי ודני מקובאלט, שנותנים לאנשים כמוני להתבטא".

ההופעה עצמה היתה הראשונה של אחת-2-כזה אחרי שנה. לא מכבר שב לארץ הבסיסט והאחראי על חטיבת הקצב של הלהקה, אלי שרגורוצקי, ששהה כחצי שנה באפריקה.
"כעקרון, יש ללהקה שתי חטיבות אנושיות: ואדים מסקין ואני, שבאים יותר מרקע של טכנו, וגדי, אשתו יעל ועובד דגני, שבאים בדיוק מהצד השני ואחראים יותר על הצד הרעיוני". בהתאם לזאת סיפקו בהופעה אחת- 2- כזה שילוב בין עבודת באס קצבית, מקצבי מכונת תופים מהירים וסימפולים שונים, לבין גיטארות צפצפניות ומרחפות, חליל צד עצבני ושירה חדורת שליחות של הזוג בלורי ועובד דגני.

רוב הקטעים עברו טוב, בעיקר אלו שלא ניסו להיות קומוניקטיביים בכוח. אף פעם לא הייתי בהופעה של קברט-וולטייר בימים היפים שלהם, אבל בהופעה של אחת- 2-כזה נזכרתי באותה הופעה שבה לא הייתי. החוויה האישית שלי היתה קצת יותר מושלמת אם בטקסטים לא היו מופיעות מילים כמו "בואו" ו"אנו", מה שהוביל לנתק טוטאלי בין המילים למוסיקה ובין שתי החטיבות שהוזכרו למעלה. לפעמים נוצרה ההרגשה שמדובר בשתי להקות שנאלצות לנגן יחד. הטקסטים האידיאולוגיים, נוסח "הם מדברים מדברים מדברים על משיח/ מדברים משקרים מתחילים להכריח/ אך אנו יודעים את האמת על המת/ שעמד מול הקיר מול כיתת יורים", התקשו להתחבר לאופי המנותק והקריר של המוסיקה והפריעו לי להיכנס לגמרי לאווירה הלונדונית העתיקה והאפורה שאפפה אותי. ומן הצד השני, נראה שהדבר האחרון שאחת-2- כזה רוצים זה לגרום לאנשים לחלום על לונדון, כך הבעיה היא בעצם שלי. ומן הצד השלישי, בכל אשמים קברט-וולטייר, וזהו.

06/10/1993

חזרה לדף הבית