נפילת הפורטיס
ז'אן־קונפליקט; פינגווין, תל־אביב, 12.5
רמי פורטיס עשה את שלו, הוא רומם את המוסיקה הנסיונית מאשפתות והכניס אותה לתל-אביב דרך הדלת האחורית, עד שהתעייף מדלתות אחוריות ונכנס דרך הכניסה הראשית המפוארת והמקובלת יותר. וכמו בכל לובי מפואר, העניינים נוצצים יותר, הישבנים נפוחים יותר והפוזה, הפוזה היא פוזה מנוכרת. "זכור ילדי", אומר האב התל-אביבי המודרני לבנו, המתחבט בבעיות זהות של גיל ההתבגרות, "כדי שיעריכו אתך בעיר הזו, עליך להיות מנוכר". אז הילד המנוכר הולך לפינגווין, משלם הרבה כסף על כניסה ובירה, מנסה להתחיל עם ילדות מנוכרות וגם רואה בהופעה להקה שחוברה לה יחדיו מחדש בשם ז'אן־קונפליקט, עם סולן שמנמן בשם פורטיס, שלפני עשר שנים הוציא איזה תקליט בשם "פלונטר", עם כל מיני שירי מחאה, שבזמן האחרון מתחילים להתנגן ברדיו. את התקליט של ז'אן־קונפליקט, תקליט שיצא השנה, הספיק הילד לשמוע אצל חבר מנוכר אחד, ועכשיו הוא זז לקצב של פורטיס והקצב של פורטיס הוא בדיוק הקצב שיש בתקליט וזה יפה, איך שאפשר לנגן תקליט שלם על הבמה ולהישמע כמו מערכת סטריאו משוכללת ויקרה. פורטיס צוחק, צוחק הרבה, פעם הוא חי בתל-אביב, ואז באמת לא היו לו הרבה סיבות לצחוק, והחיוכים הנדירים שהוא חייך אז היו חיוכי טירוף פורטיסיים אופייניים. עכשיו לפורטיס לא אכפת מכלום. הוא מביט בילדים וצוחק. הוא גם למד לנגן סולו גיטארה איך שצריך. וכשהוא מנגן אותו ומתחיל להישמע כמו שלום חנוך, גם אז הוא צוחק, וכאמור, יש לו הזכות המלאה לכך. אז לא. לא נהניתי מההופעה של ז'אן־קונפליקט. לא נהניתי בגלל שז'אן ז'אק גולדברג היה בסדר על התופים, ויקי אבימור היה בסדר על הבאס ורונן בן-טל היה בסדר בקלידים ובשירה ופורטיס תמיד בסדר, גם כשהוא פותח כל הופעה שלו עם שיר מסחרי, בנאלי ומטופש בסגנון ה"בייבי־בייבי", דוגמת זה שאיתו פתח את ההופעה בפינגווין. היחיד שהצליח לתת משהו מעצמו, וגם זה רק כי הוא קונפליקטאי חדש ורענן, היה גיל סמטנה הבסיסט (כן, היו שני באסים, אז למה שמעו רק אחד?).
אז הייתם בסדר, קונפליקט. נתתם את כל המספרים שכולים למכור עוד כמה עותקים של התקליט שלכם והקדשתם אפילו שיר לשולץ, שיושב כרגע בארה"ב. אבל למה, פורטיס, למה היית צריך להפוך על הבמה גם את "המוות אינו מחוסר עבודה" ו"אינקובטור", נכסי צאן הברזל מ"פלונטר", לשתי גוויות פלאסטיק מפוחלצות ונוטפות שומן?
20/05/1988
רק מי שהיה שם היה יכול להרגיש את האנרגיות שהתחוללו שם כאשר פורטיס עלה וחילטר את השיר, חשוב לציין שהוא גם סגר את ההופעה עם אותו השיר, רק בגירסה שונה ומגניבה.
כמעט בכל הופעה פורטיס שר עם הקהל את אינקובטור מאחר וזה השיר הראשון שהוא שר איי פעם על במה באדיבות מר אריאל זילבר.
אפשר למצוא המון קישורים ביוטיוב ובכלל באינטרנט להופעה זו.
בכל מקרה בקשר לבסים גיל החזיק את הנמוכים ויקי את הגבוהים.
נסה לנגן את אקססייז עם באס אחד ושישמע נורמלי.
אני לא חושב כך.
אז אדון כותב יקר, מעבר לפלצנות יש גם ערך מוסיקאלי רב.
כדי שתבדוק את זה או שתתחבר לפני שאתה כותב לעיתונות.
נ.ב הם היו מצוינים + אתה היית בסדר -