ריטה אחרת
להקת ארוזיה;
פרגוד, 27.2
הקונצרט של ארוזיה היה קצר. מאוד. אולי בגלל זה רציתי עוד הדרן ועוד הדרן, וכמוני ביקשו הדרנים גם ארבעת אנשי פרגוד וחמשת החברים-מעריצים, שהגיעו עם ארוזיה מתל-אביב ושהרכיבו יחד עימי את הקהל. מאז ההופעה של להקת קיין, נזכרו זקני פרגוד, לא נראה קהל מצומצם כל-כך במקום. בקופה מכרו כרטיס אחד בלבד.
אבל ארוזיה השתדלו לשחק אותה. הרוק שלהם, בדיוק כפי שהם הבטיחו, היה פשוט, קליט ויפה. ליאור חייט, הגיטריסט, לא ניתק את עצמו לרגע מאפקט הדיליי, והעניק לקטעים ליווי בסיסי מלודי נוסח הסמיתס. הקלידן אסף שמואלי התגלה ככשרון גדול, והוא העניק לחבריו גיבוי מקצועי ועשיר, שתפס את האוזן במשך ההופעה כולה. גם הבסיסט מוריס חסון הפגין מיומנות ודמיון והסתדר יופי עם האינסטרומנט קצוץ הצוואר שלו. הסולנית אפרת רותם עבדה לפני ההופעה על סדרת פרצופים חמודים שאותם היא תוכל לעשות בין הקטעים. והיא אכן עשתה פרצופים חמודים ולעתים גם ביצעה קפיצות קנגורו קטנות, שאת תפקידן המדויק לא הצלחתי להבין.
בכל מקרה, כאשר לא מביטים על התלתלים הבלונדיים ועל אותן קריצות מסוימות של רותם ורק מקשיבים, שומעים בבירור את ריטה. ורותם היא ריטה מושלמת. אין שום זיוף, אין שבריר של סטייה. הקול שלה מתמתח, מחליק במומחיות בין האקורדים, מתעקל לקראת הפסגה ונשבר בשיאים, בחושניות מסוג זו האופיינית כל-כך לגברת קליינשטיין.
רותם זימרה שירי אהבה וכמיהה. "אפגוש אותך אחרי המלחמה, מאוחר בלילה", כך היא הבטיחה. היא אהבה במיוחד את הלהיט "עיר רדומה", כנראה בשל מצבו העגום של הקהל, וביצעה אותו פעמיים. אחר-כך היא התייאשה וירדה מן הבמה. שמואלי הקלידן ביצע במומחיות, כשהוא מלווה בחסון ובמכונת תופים, קטע של הרבי הנקוק, ואני נשארתי עם המסקנה הבעייתית, לפיה יש גם ריטה שאפשר ליהנות ממנה. וארוזיה נותנים לריטה שלהם ליווי מצוין.
03/03/1989