בדרך לברגן, נורבגיה

סאל סולו, "לב ונשמה" "SAL SOLO, "HEART AND SOUL
הד־ארצי

"האם יש לך הזכות להיות שקט, כשמלים שלך יכולות לשחרר מישהו מספקות?", שואל סאל סולו, לשעבר סולן קלאסיק-נובו, באלבומו החדש, ולא מבהיר לאילו ספקות הוא מכוון. אבל אם אי־פעם חשש המאזין, שמא הוא מחמיץ משהו, אם הוא אינו מקשיב לקלאסיק-נובו, באפשרותו עכשיו להשתחרר לפחות מן הספק הקטן הזה. בימים אלה של השנה מזכיר האלבום של סולו את הארוויזיון הקרב ובא. סאל סולו היה יכול לייצג את בריטניה בתחרות בברגן, נורבגיה, לקחת מקום ראשון ולרפד את חייו בפרחים ורודים.

לסולו יש קול, שהיה יכול להיחשב לקול מעניין, לו הוא היה נפרט על טונים פחות סתמיים או מנסה להתמודד עם טקסטים ממשיים יותר מגיבוב השאלות הבומבאסטיות, שנשאלות מתוך שעמום אחד גדול, כמו "הארץ שלך, הים שלך, מיהו מלך ההוד?", ומהתחינות המקוריות, כמו "לא רוצה לראות אותך הולכת, הו דארלינג, דארלינג". ועוד בעיה מתחום קולו של האמן: סולו מחקה בעקביות את דייוויד בואי, כך שגם הקול, שהיה יכול להיות מעניין, כבר הצליח לעניין אצל זמר אחר. במרבית שירי האלבום נעזר סולו במקהלה לונדונית גדולה ומצליח להחזיר גם את החצוצרה לימיה הישנים והטובים במוסיקת הפופ, עת שימשה כלי לעשיית חורים בראש. נדמה, שאפילו מקהלת ריי קוניף העתיקה היתה מקבלת את סאל סולו אל בין שורותיה.

האלבום יכול להתקטלג בשקט כאלבום ריקודים, בזכות מערכת כלי-ההקשה, שנחנים בסאונד מצוין ונותנים קצב שמגרה את האוזן (נקישות זעירות ומהירות על עור מתוח של תוף טאבלה). שיר שנחן בקצב טוב ושהוא גם השיר הטוב ביותר של "לב ונשמה" הוא "פולין", שמצליח איכשהו לצאת מן הדייסה הנוצצת הכללית ולהעביר מעט רעננות עם אקורדים פחות צפויים. אבל גם על הרעיון של פולין ("פולין, נשמתך לא תמות לעולם!") תפסו כבר הרבה טרמפים בעולם הרוק, ובהתאם לכל זאת, יוצא סאל סולו קירח מכאן ומכאן.

21/03/1986

חזרה לדף הבית