הסתכל על הירח

וונדר-סטאף, "HUP";
פולידור; יבוא

ניו-מודל-ארמי גילו לפתע את הפרחים, את השמש, את הביטלס ואת החדווה הקיומית על כל שאר פרצופיה. הם ירדו ממיבצרם הדקדנטי במטרה להתבולל בקרב ילדי קריאיישן זהובי השיער (עם העדפה ברורה לאלה של ההאוס-אוף-לאב), וגם בקרב חיות- היער הקטנות והשובבות (עם העדפה ברורה ל-P.W.E.I.). וכל זה, בתוספת גיטארה ג'וני מארית, נותן את הוונדרסטאף של "Hup".

הירח, שמחייך מהעטיפה, מתריע על הכוונות הפסיכדליות, שהתחזקו. הכינור המייבב מושך ביתר עוז אל הכיוון העממי, הגיטארה סתורת הבלורית רוכבת על המקצב הדומינאנטי האחיד והפרוע (זה ששייך ללא ספק לניו-מודל-ארמי), ממשיכה להיות אנרגטית עד פיהוק ולא סותמת את הפה הצווחני שלה אפילו לרגע. והתופים? חוץ מהסאונד של נ.מ.א. עולה ומופיע לפתע גם הסאונד הסופר-כוחני של יו-2 (אני נמלט מיד לחדר השני וחוזר בפסיעות קטנות של היסוס) ואורגאן ההמונד (אלא מה?).  על ידידנו הוותיק הופקד הפעם האורח ג'יימס טיילור (לא ברור עם מדובר בזה הזקן או בזה הצעיר מהרביעייה, ועוד יותר לא ברור למי זה חשוב). ובקיצור, שתי האזנות רצופות הבהירו לי כי כל העניין כאן הוא אופנה עירומה, וגם שאם עד כאן לא האמנתי לוונדר-סאטף, אין ב-"Hup" שום סיבה נשמעת לאוזן להתחיל עכשיו.

17/11/1989

חזרה לדף הבית