צעירים עם היסטוריה

"עושים את זה בשביל הילדים", תקליט אוסף של חברת קריאיישן בהשתתפות ג'סמין-מינקס, FELT, בית-האהבה, מומוס ואחרים

 חברת Creation, המצעידה מזה כמה שנים להקות צעירות מבטיחות במצעדי האינדי, אספה על גבי תקליט אחד כמה מההבטחות שלה שהתממשו ושלא, ויצרה מסמך המשלח את המאזין כמה שנים לאחור, באמצעות תיעוד איכותי ומגוון למדי של הרנסאנס הבריטי, המחיה מחדש את הרוק האמריקאי. יש כאן את הג'סמין-מינקס, המבצעים את "חתכי אותי עמוק" ברוח מחתרת-הקטיפה, את Felt, השומרים על סגנונם העליז והאקוסטי, עם "בלאדה על להקה", ואת בית-האהבה, הלהקה המבטיחה ביותר של Creation כרגע, עם "קריסטין", בסגנון הרוקנ'רול הרומאנטי הקלאסי, שלו הם משווים חזות אטית ועכשווית יותר, מבלי לוותר על הטה-רה-רה של קולות הרקע המלאכיים והעתיקים ההם. פראות פוזיטיבית ושפע מרץ ניתן למצוא אצל נביאי מזג-האוויר עם "כל הכבוד, סוני" שלהם, ועדינות רכה, נקייה ומנוזלת משהו מוצאים אצל צריחה-ראשונית (Primal Scream) עם "הכל מתמוטט", כשאחריהם, באותו סגנון ועם גיטארה אקוסטית, אורגאן האמונד, פעמונים וסולן עתיר כמיהה, מופיעים ביף-באנג-פאו! עם "היא מציירת". קטעי הרוק המהירים והכמעט מכוסחים של האלבום שייכים לג'אז-בוצ'ר עם "Lot 49", המושך לכיוון שנות החמישים (ובכל זאת זה יוצא לא רע) ולטיימס עם "Godevil" ספוג השפעות הרוק הכבד האמריקאי.

 את הצד ההומוריסטי, הפסיכי והחביב מספקים מומוס עם "היסטוריה מושלמת של הקנאה המינית (חלקים 24-17)", קטע דיסקואידי-אלקטרוני ועתיר מלל ("אם מבטים היו יכולים להרוג, הייתי הורג את הגבר שהיה הורג אותך במבטיו, אם מבטים היו יכולים להרוג").

 הקטע הטוב ביותר באוסף הוא "סיגריה במיטתי" של My Bloody Valentine, עוד תקווה מבטיחה, שכבר מוכיחה את עצמה במצעד ותומכת בפיקסיז לאורך מסע ההופעות האירופי הנוכחי שלהם. My Bloody Valentine משתמשים בגיטארות שלהם בצורה מפחידה ואפלולית, משהו בסגנון החורקני של Youth Sonic, עם עיוותים ורקע כבד שנשבר לפעמים לטובת הסולנית הרדומה שלהם, בילינדה, המרחפת מעל לכל. וחוץ מאלה יש עוד בלאדות שקטות, חלקן נוגעות ("רכבת החוף הצפוני" של הדי-ברי, "Jetstream" של פאסיפיק) וחלקן מנסות לגעת ("המוות תלוי מעלי" של ניקי סאדן, "Reflect on Rye" של אמילי ו"בהיר יותר עכשיו" של הרייזורקאטס). מומלץ.

11/11/1988

חזרה לדף הבית