הם באו מכאן

הכאן, "הכאן" "AKAN "AKAN
תקליטי ווינד

אבי בללי ואורי דושי, יוצאי להקת קולאז' התל-אביבית, הפועלים עכשיו כצמד ששמו הכאן (AKAN), הוציאו לאור בהפקה עצמית מיני-אלבום ובו שבעה קטעים, שהוקלטו כולם באולפן שמונה ערוצים ביתי. לתוצר איכויות מפתיעות גם במוסיקה וגם בהפקה.

בקטע הראשון, "אפור", מישהו מגרד בברזל כשברקע פסנתר פתוח החוזר על מוטיב בן חמישה צלילים. כך עד שטייפ, המוּרץ לאחור ומשמיע שמץ נעימה מזרחית, נותן את האות לכניסת הקטע "מחוץ למשחק", גל-חדש כבד עם שירה טובה של בללי, תופים אדירי עוצמה (הלהקה טוענת - מתופף, לי זה נשמע כמו מכונה), כיסוי קלידים עמום, זמזמני ומזייף בכוונה של דושי, והאפקט המרכזי אצל הכאן: גיטארת הבאס של בללי, במקורה פאנקית (פ' רפויה), אך עמומה ועייפה בהתאם לרוח הכללית. הבאס הזה נותן רקע מצוין מלא ורווי דיסהרמוניות.

"קח את הזמן שלך", המושר, כמו שאר הקטעים במיני-אלבום, באנגלית, הוא הקטע הקליט יותר, פאנקי קצבי ומזרחי מעט עם שירה מוכפלת ולא-מקומית להפליא של בללי, קלידים קופצניים וגיטארות אקוסטיות, כשבאמצע, לפי המסורת הלהיטית המתוחכמת יותר, מופיע סולו-גיטארה כסחני של נגן אורח בשם אבי דמרה. הקוץ באליה הוא ווליום התופים. על התופים ישב מוסיקאי ומתופף בשם מי אל-מה (פסבדונים?), מי, שהיה אחראי גם על ווליום התופים כמהנדס ההקלטה וכאיש המיקס של התקליט, הגביר כאן את עוצמת התופים של פטיש אוויר, הקודח בסלע בזלת, מה שמקשה על ההאזנה לאינסטרומנטים הארטילריים פחות.

קטע קצבי אחר הוא "מפל שקט" ("כשהשקט נופל אני רוצה לברוח"), פאנקי־בלוז מהיר, מעורב בפריטות נוסח יו־2, עם כניסות של אפקטים מבולגנים באמצע, זעקות וצחוקי רקע, ליווי באס מעניין וקטוע על כיסוי מלודי של הקלידים ושירה נפלאה וסוחפת בפזמון, כשהתופים, שהפעם נשמעים הרבה יותר אמיתיים (בתור תופים), חזקים כתמיד (אבל לא יותר מדי). נפילה קלה מצויה ב"שומקום", קטע שקט ואטי עם באס, המזכיר יותר מדי את פיטר פרינסיפל, ושירה, המזכירה יותר מיותר מדי את סטיבן בראון. התוצאה הסופית נשמעת בדיוק כמו טוקסידומון.

הכאן אוהבים לעשות שימוש באפקטים ובטייפים: קרייניות של תחנות רדיו ממזרח אירופה צפות ונעלמות פתע, מחשבים מקשקשים, קולות מעוותים והתופים רצים אחורה. בקטע "שיר וואלולי" מצטרפים לאפקטים גם צופרי גיטארות פידבקיים של נגן אורח נוסף, אופיר ליבוביץ. בקטע "מקריות מכוונת" מופיעים קטעי הדיבור המוקלטים בקצב רווי עליצות פסיכית, המזכירים את בריאן אינו ודייוויד ביירן. למרות ההשפעות מכאן ומשם, הכאן היא תופעה איכותית, מעודכנת, מקורית בממדים מקומיים, בעלת פילינג מוסיקאלי טוב, המצליחה, למרות הציוד הפשוט, ליצור סאונד טוב ולהטביע את המאזין בים של אווירה.

17/10/1986

חזרה לדף הבית