הקפצות מאפריקה
פול סיימון, "גרייסלנד" GRACELAND" PAUL SIMON"
הד-ארצי
פול סיימון החליט לנסות מוסיקה דרום־אפריקאית, ולהקלטת אלבומו האחרון "גרייסלנד" הוא הזמין שלושה מוסיקאים, שהגיעו משדות הדיכוי השחורים, כדי לעשות את מוסיקת ה־Township Jive, מוסיקת הרחוב הנשמתית של רובע סואטו, עם סיימון, שגם ביקר שם והקליט קטעים אותנטיים, שבושלו מאוחר יותר באולפן שבניו-יורק.
הסיפור התחיל ב-1984, כשסיימון קיבל קסטת בוטלג, שהוקלטה בסואטו. הקסטה, שנקראה "מגפי גומי", הכילה קטעי מוסיקת רחוב, כשהכלי המוביל הוא אקורדיון. האקורדיון הזה מופיע בחדש של סיימון בצורה טובה ונטולת סלסולי מדורה מוכרים בקטע "הנר בבועה". הבסיסיט של הלהקה מבהיר היטב את ההרגשה השחורה, כאשר הוא נותן תפקיד ראשי על הבאס, כלי נמוך ווליום בדרך־כלל. כאן מנסה הבאס לזקוף את ראשו גבוה, וגם מצליח.
"גרייסלנד", הקטע השני של האלבום (בליווי האחים־אברלי), מזכיר מאוד קאנטרי אמריקאי, מעורב ברוקנ'רול עתיק, עם גיטארות חשמליות רגועות ואנטי־אלקטרוניות. אבל מתברר, שגם הסגנון המקפיץ הזה (בסיוע להקת המלך־סוניאייד מניגריה), מקורו אפריקאי. המוסיקה הזאת, השמה דגש על פריטות גיטארה (ולא אקורדים) קופצניות, לא מסוגלת לתת לרגליים חובבות קצב לנוח בקטע "אני יודע מה שאני יודע" עם הקולות הדקיקים של מקהלות הנשים (שירינדה, האחיות־גאזה מגאזנקולו) הנפלאות.
בלווית המוסיקה מספר סיימון את סיפוריו האישיים בטון קליל, כהרגלו, אבל למרות הטון הוא ממשיך בחדירה העמוקה אל מערכות היחסים שבין אדם לחברו ובין אדם לעצמו, וכשנמאס לו מן הבעיות הקשות, הוא קופץ מדי פעם אל בריכת הראש הקטן עם הסיפורים שלא מובילים לשום מקום. למשל, בפאנקי "יהלומים בסוליות הנעליים שלה", בו הוא שר על הנערה שאף אחד לא מבין מדוע יש לה יהלומים בסוליות הנעליים ובסוף מגלה שגם לו עצמו יש אותה בעיה. יוסו נ'דור, הזמר הסנגלי המלווה את הקטע, ושני הפרקשיוניסטים המלווים אותו הוקלטו כבר בדרום־אפריקה, ולהקת החיזוק, שהגיעה מדרום־אפריקה, משלימה את חוליית הקצב.
הקטע הרוטט והעצוב באלבום הוא "חסרי בית". מקהלה שחורה משלבת כאן רגש עם חוש קצב מופלא, וזאת על-פי מלודיה של שיר-חתונה משל שבטי הזולו. בשירת א־קאפלה מצליחה כאן המצלמה ליצור תזמורת שבטית שלמה. אקורדיון נוסף, הפעם עליז יותר, מופיע ב"זאת היתה אמך", קאנטרי פרוע, הגולש מאוחר יותר לקטע "מסביב לעולם, או אגדת טביעת האצבעות", המסיים את האלבום עם מקורות הגיטארה הספרדית הישנים של סיימון והמספק סיבה טובה נוספת לחובבי פול סיימון לשעוט אל חנויות התקליטים.
21/11/1986