מנוחה נכונה

פיטר האמיל, "WATER OUT OF";
אן.אם.סי
(בית-התקליט)

פיטר האמיל לא עבר לאסיד, ראפ או מוסיקה כורדית. הוא רק עושה את מה שכולם עושים בימים טרופים אלה - חוזר אחורה, אל החיים בצלם המגונן של התקפי הרומאנטיקה העגמומיים שלו - והפעם הוא מבוגר יותר, ואין לו אותו טירוף אגרסיבי, מתוסכל ובועט של האלבומים המוקדמים.

אחרי ניסיון כושל לפרוץ אל השוק היותר מסחרי באלבומו הקודם, שנשמע רע מאוד (להוציא קטע מהמם אחד), החליט האמיל להפסיק עם ההשתעשעות הבלתי אחראית בחריוני-פלאסטיק-של-יונים-ממולאות-אוויר, ולהתחיל לעבוד קשה. Water" "Out of הוא אחד מהשקטים יותר של האמיל, מהסוג שמסתדר הכי טוב עם הפטיפון בסביבות שלוש לפנות בוקר. הטקסטים הפכו אסוציאטיביים יותר, מאשימים פחות, נטולי אובססיות. קולו של האמיל מתון ועבה יותר, הכאב שלו הוא לא הכאב חסר השליטה והמפחיד של פעם, אלא כאב מפוכח יותר, עקבי יותר, בלי התמוטטויות העצבים הפתאומיות והצרחות החנוקות והמצמררות ההן.

ההתבגרות ניכרת גם במלודיות. קצת מוזר להאזין לקטע מורכב של פיטר האמיל, קלאסי שבקלאסי, ולא לקבל את שבירת הכלים הפתאומית והגלישה לדיסהרמוניות עצבניות (מה גם שבאחד מהקטעים פורט האמיל עם הגיטארה קטע סולו רוקנ'רולי בלוזי כמעט-נורמאלי, שלא לומר נורמאלי לגמרי). וזה מוזר, מפני שהתוצר הכללי כל-כך דומה להאמיל של פעם ויחד עם זאת כל-כך שונה, ובכל מקרה מדובר בפיטר האמיל במיטבו (ללא חצוצרות!). נעים לדעת שהאמיל עדיין מסוגל ליצור תקליטים נהדרים. נעים לדעת שהוא מסוגל לעשות את זה גם בלי להיות פסיכי.

30/03/1990

חזרה לדף הבית