בנים חורגים לביל קוסבי

ג'לו ביאפרה ואייס-טי משוחחים על רצח שוטרים; "הספין", גליון ספטמבר

כשאייס-טי הוציא לאור עם להקת המטאל שלו, באדי-קאונט, את הקטע "קופ קילר", ספק אם הוא ידע איזו מהומה תצמח מכל העניין. אולי הוא קיווה לבלגנצ'יק, לאיזו שערורייה קטנה שתרגיז כמה ארגוני שוטרים ואנשי ציבור ותדחוף את מכירות האלבום, אבל קשה לשער שהוא ממש רצה להסתכסך עם משטרת אמריקה המורחבת. וזה בדיוק מה שקרה. השוטרים האמריקאים רותחים. מילא הרפובליקאים, נשות הסנאטורים וכל הצבועים האחרים, אבל כשמי שנלחם בך היא המשטרה עצמה, זה קצת לא נעים.

לאורך התקופה האחרונה שמר אייס-טי על שתיקה יחסית ולא הרבה להגיב על ההאשמות שהוטחו נגדו, כמי שקורא לרצח שוטרים. עם ג'לו ביאפרה, בכל מקרה, הוא דווקא כן שוחח בהרחבה על הנושא (ג'לו ביאפרה, כידוע, יש רק אחד), והשיחה בין השניים פורסמה בגיליון האחרון של ה"ספין".

אייס-טי מתגורר בלוס-אנג'לס, בבית שמשקיף על חלקים נרחבים ביותר של העיר. הוא וביאפרה התרווחו על ספת העור הנוחה, ביאפרה החמיא לאייס-טי על הבית ושאל אותו מי עיצב אותו. "אני עיצבתי", השיב אייס-טי והוסיף בסגנונו המטופש הרגיל: "פרצתי למספיק בתים כדי לדעת איך אנשים מעצבים".

ביאפרה: מה שהם מנסים לעשות זה להעניש אותך על זה שהשתמשת באמנות כדרך לספק מידע.
אייס-טי: או שאתה יכול לומר הכל באמריקה או שלא. אנחנו יכולים לומר, "התקליט הזה באמת נורא". אנחנו יכולים לומר, "התקליט הזה מעודד רצח של שוטרים". אבל אנחנו עדיין צריכים שתהיה לנו הזכות לעשות את התקליט הזה. זו הזכות הבסיסית שלנו, הזכות לומר הכל.
ביאפרה: אם אתה זוכר את השיר "ניידת משטרה" שהדד-קנדיז עשו ב-1978, תחשוב איך הוא היה נראה בווידיאו כרקע למכות שקיבל רודני קינג. כמה מאיתנו מדברים על העניין הזה כבר הרבה-הרבה זמן. מה ששירים כמו "פאק דה פוליס" או "קופ קילר" מנסים לעשות זה לפתוח צוהר לעולם שהרבה חובבי מוסיקה לא יודעים שהוא בכלל קיים, עד שהוא מכניס להם אגרוף ישר בפרצוף. הסיפור של רודני קינג לא הפתיע אותי. זה נוהל שגרתי אצל משטרת לוס-אנג'לס.
אייס-טי: "קופ קילר" בא מפרספקטיבה של אנשים שהאלימות המשטרתית מופעלת נגדם זמן ממושך מדי. והם השתגעו, כמו פסיכופאת שמשתולל והורג שוטרים. בדיוק כמו שאנשים יוצאים החוצה והורגים אנשים אחרים כי הם פגעו בהם, אתה מבין? אז הבחור מ"קופ קילר" בחר את השוטרים. בקשר לזה שאנשים עשויים לקחת את זה ברצינות, זה איום רציני. כי זה מראה לך שבתנאים מסוימים מישהו עשוי להשתגע, לצאת ולעשות את זה.
ביאפרה: "קופ קילר" הוא ביטוי של כעס פנימי שהרבה אנשים מזדהים איתו. זה עשה לי את החודש, לראות בפסטיבל לולאפאלוזה לפני שנה אלפי אנשים, בעיקר רוקרים, שרים "פאק דה פוליס" כשאתם ניגנתם את "קופ קילר". כמה מהם בטח היו אפילו בנים ובנות של שוטרים. החרמת "קופ קילר" לא תפתור את הבעיה. אני בטוח שאותם אנשים שמנסים לסתום לך את הפה היו גונזים בשימחה את הווידיאו של רודני קינג, בטענה שהוא מהווה איום על הביטחון הלאומי.
אייס-טי: כל השוטרים האלה רותחים עכשיו, כי מישהו איים עליהם ברצח. אבל איפה התגובה על אנשים שנרצחים בידיהם? אי-אפשר לנגוע במשטרה. אין אף שוטר בין הנידונים למוות. השוטרים יכולים לצאת ולעשות משהו שהוא פשע מובהק, והשלטונות לא יתערבו. שוטרים נמצאים כאן כדי לעזור ולהגן, אבל הם כאן גם בשביל לשלוט ולא לתת לחרא לצאת משליטה יותר מדי. הם לא רוצים מהפכה נוספת. אני צריך להיזהר מאוד במה שאני אומר, כי אני לא רוצה שאף אחד ייפגע. אבל אני פשוט חושב שאמריקה צריכה להתארגן מחדש בצורה הנכונה.
ביאפרה: בהרבה תביעות נגד שוטרים אנשים זכו במאה אלף דולאר ויותר. השוטרים הנתבעים כמעט תמיד המשיכו לעבוד במשטרה, וערים שילמו כמעט 92 מיליון דולאר בתביעות אזרחיות בשנים 1991-1986. רק חמישה מתוך 185 השוטרים המעורבים פוטרו. מדוע צריכים משלמי המסים לסבסד סאדיסטים מקצועיים?

בהמשך מנסים השניים לבדוק את מניעיהם מחדש. ביאפרה אומר שזה קצת מפחיד אותו לפעמים לחשוב שהמון אנשים לוקחים אותו כל-כך ברצינות ומתייחסים אליו כמו אל פוליטיקאי לכל דבר. אייס-טי אומר שבתקליט של באדי-קאונט הוא לא שר בתור אייס-טי, אלא בתור מישהו הרבה יותר מטומטם: "כשהמצאתי את באדי-קאונט, רציתי שזה יהיה רק קול זועם. צעקה מהבטן. בתור שכאלה, באדי-קאונט לא יכולים להיות חכמים מדי. הם חייבים להיות קצת מטומטמים. אני רוצה שהם יהיו מאוד מחוספסים, ולפעמים פשוט טיפשים. באופן בסיסי, האלבום מכוון נגד הקו-קלוקס-קלן, אנשים שדוגלים בגזענות - שחורים או לבנים - ושוטרים אלימים. האייס-טי האמיתי נוטה לנתח דברים, אבל בבאדי-קאונט אני שר בתור מישהו עצבני שכועס על כל החרא".

את הכעס הבסיסי שלו כלפי משטרת לוס-אנג'לס תולה אייס-טי במקרה שקרה לו: "יש אנשים שלא מבינים על מה אני מדבר וחושבים שהשתגעתי. אני מבין את נקודת ההשקפה שלהם ואני חושב שיש להם מזל, כי הם לא ראו את מה שאני ראיתי. אני נמשכתי החוצה מן המרצדס-בנץ היפה שלי, הושכבתי על הכביש והושפלתי מול העיניים של החברה שלי, בלי שום סיבה".
ביאפרה: אנשים מדברים שוב ושוב על אלימות של כנופיות, אבל שוטרים שרוצחים ללא שליטה הם לא יותר מכנופיות שנתמכות על-ידי השלטונות.
אייס-טי: אני לא ממש פוחד מהם, אבל אתמול בלילה חזרתי מהסטודיו, ומאחורי נסעו שוטרים. חשבתי, אם הם יעצרו אותי, אני בסדר, אין עלי כלום, אבל מה אם הם פשוט ירצחו אותי, ישימו את האקדח ביד שלי ויאמרו ששלפתי אותו מולם. זה מפחיד.

ביאפרה מספר על כמה מקרים של אלימות משטרתית קיצונית שהיה עד להם. אייס-טי אומר שאפשר לשבת ולספר על מקרים כאלה יום שלם, אבל חשוב יותר לדאוג לכך שאנשים יוכלו לדבר בחופשיות, מפני שהמצב נהיה יותר ויותר גרוע. ביאפרה מסכים איתו: "אם סוגרים לאנשים את הברזים של המחאה שלהם, הם לא הולכים להפוך כבמטה קסם לדן קוויילים ולילדי קוסבי. הם הולכים להיות יותר ויותר עצבנים, עד שמשהו יתפוצץ".

ואז שבים השניים ונכנסים לדיון על אלימות משטרתית, עצבים וייאוש. ביאפרה מזכיר שוב את הדד-קנדיז וגם נזכר ב-1979, השנה שבה רץ לראשות עיריית סאן-פראנסיסקו: "הצעתי אז שהכוח המשטרתי ייבחר על-ידי אנשי השכונה שבה הוא מפטרל".

לסיכום, אייס-טי מצהיר שהתוכן הקיצוני של השירים של באדי-קאונט לא בא כדי להגביר את מכירות האלבום: "הפכתי את זה לנושא לדיון, אמרתי את זה: 'דפוק את המשטרה'. אם אתה שוטר בסדר, אל תיקח את זה באופן אישי, אבל אלה שמזבלים את המוח, שיישקו לי בתחת. עכשיו".

25/09/1992

חזרה לדף הבית