שומן-החזיר של ביאפרה
ג'לו ביאפרה מתראיין ל"סאונדס"
את ג'לו ביאפרה, מי שהוקים את להקת הפאנק האמריקאית המצוינת הקנדים-המתים, פגש סם קינג, כתב ה"סאונדס" האנגלי, בשלוש לפנות בוקר, בביתו של ביאפרה בסאן-פראנסיסקו. "כאשר אנשים אומרים שביאפרה נמצא בשיא הכושר בשלוש בבוקר, הם לא מתלוצצים", העיר הכתב המופתע מאוחר יותר.
ביאפרה, שנשאר, לפי קינג, אידיאליסט ומהפכן קנאי, בדיוק כפי שהיה כאשר הקים את הקנדים-המתים ב-1978, הקים לאחרונה יחד עם אל ג'ורגנסן, סולן להקת הרעש הדיסקואידי מיניסטרי, הרכב הנקרא שומן-חזיר (Lard). הסינגל הראשון שלהם, "הכוח של שומן-החזיר", יצא לאור לפני כשבועיים.
ביאפרה, 30, מרבה להתלונן שאין לו מספיק זמן להגשים את כל הרעיונות שרצים לו במוח ולהופכם למעשים. "לו יכולתי לשנות דבר-מה", הוא אומר, "הייתי מתכנת מחדש את המטאבוליזם שלי כך שאף פעם לא אצטרך לישון, דבר שיוסיף לי שמונה שעות לעשות כל מיני דברים, להמשיך לחיות בלי להתחסל. יותר מדי להקות היום רק רוצות להיות פופולאריות, אין להן את האלמנט של הבלגן, הן לא רואות את המוסיקה כאקט של חבלה, שיכול להיות בעל תרומה מעולה לנפש. כאשר הקנדים-המתים הופיעו בפעם הראשונה, אחת מן המטרות שלנו, במיוחד שלי, היתה להרגיז ולהתקיף את הקהל כמה שרק אפשר מבחינה אנושית. אתה לא עמדת לך פשוט על הבמה ונראית חמוד. אני הייתי רץ לתוך הקהל, הופך שולחנות, שופך על אנשים את המשקאות שלהם, רודף אחריהם עם סיגריות בוערות. כאשר השולחנות והכסאות התעופפו לשני הכיוונים, חשבנו את זה לערב מוצלח ביותר".
ביאפרה הצליח להרגיז את המימסד השמרני כאשר התחרה על מישרת ראש-העיר של סאן-פראנסיססקו ובמצע שלו העלה את הרעיון, כי כל אנשי העסקים בעיר יחויבו ללבוש בגדי ליצן משש בבוקר עד תשע בערב. את השיר "קליפורניה אבר אלס" (קליפורניה מעל הכל", גירסה עדכנית להמנון הנאצי, י.ב.) כתב נגד מי שהיה המועמד למישרת מושל קליפורניה, ג'רי בראון. גם על זרמים במוסיקת הפאנק ביאפרה ירד, ומאות פנקיסטים התעצבנו מן הלהיט של הקנדים "פנקיסטים נאצים, תזדיינו מכאן".
כאשר ארגון נשות הסנאטורים, הפועל בוושינגטון ומנסה ללמד את הרוב-המוסרי מה זה רוק חיובי ומה זה רוק שלילי, התחיל להפגין שרירים ולהילחם בלהקות שהמוסר שלהן נראה לו לוקה בחסר, הוציאו הקנדים-המתים את האלבום "פראנקנכרייסט", אליו צורף פוסטר של אמן שווייצרי המציג קלוז-אפים של חדירת איבר-מין גברי אל חברו הנשי. ארגון נשות הסנאטורים והתובע המחוזי בלוס-אנג'לס תבעו את ביאפרה, בעוון הפצת חומר תועבה, הגורם נזק לנפשות ילדי אמריקה הרכים.
עד מהרה היה ברור לעין, כי כל עניין המשפט כוון לקדם את האינטרסים של טיפר גור, אשתו של הסנאטר הדמוקראטי אלברט גור, שקבוצתה קיוותה לבסס את מעמדה בזכות ההתקפה על הקנדים-המתים. אבל גור לא ידעה נגד מי היא נלחמת. "היינו חייבים להשיב מלחמה", אומר ביאפרה, "ואני חושב שרק קומץ אנשים היה מעז לעשות את מה שאני עשיתי. פאטי סמית, למשל, נעצרה באשמה מגוחכת מתישהו בסוף שנות השבעים, והיא הודתה באשמה, קיבלה את הנו-נו-נו שלה והלכה. אני אף-פעם לא חשבתי לא להילחם בחזרה. אני כועס על אנשים מן הסוג הזה כבר כל-כך הרבה זמן, שקיבלתי כמעט בשימחה את ההזדמנות לתקוע להם את זה סוף-סוף בדרך הפרטית והקטנה שלי. אחד מן היתרונות שהמשפט הביא לי הוא שכעת, כשאני דמות מפורסמת, אנשים מתייחסים אל ההשקפות שאותן הבעתי בקנדים-המתים ועכשיו גם בשומן-חזיר, הרבה יותר ברצינות".
משפטו של ביאפרה הסתיים לפני כשנה וחצי. הוא יצא זכאי. ובכל זאת, הקנדים-המתים התפרקו. "הקמתי את שומן-חזיר כי זה צד הקיים בי, צד שאוהב להתעסק בכמה שיותר מעשי קונדס יוצאי דופן. מעשים כאלה הם סגנון חיים, ובאופן מסוים הקנדים-המתים היו מעשה קונדס ענק אחד נגד הסטאטוס-קוו המוסיקאלי. זהו דבר אחד שעליו לא התגברתי מאז שעזבתי את בית-הספר, ההנאה המיידית מלהזיק לאלה שלא מגיע להם להצליח. זה כיף כל-כך גדול, שצריך לעשות את זה כל יום. תעלול ליום מרחיק את ההתבגרות (באנגלית זה מתחרז; י.ב.), וזה משהו שאני פאראנואידי לגביו - הפיכה למבוגר. אני מתאר לעצמי שזה רק הטבע שלי, האישיות שלי. אני חושב שאולי, בקטן, דחף כזה הוא מה שיצר את קבוצות הטרור שיש לנו היום, כי כשיש לך אנשים שעמוסים עד מעל הראש בנושאות-מטוסים וטנקים, והם מושכים בחוטים מאחורי הקלעים, הדרך היחידה להשיב להם מלחמה היא פגע וברח. למצוא את הנקודה החלשה שלהם ואז לזיין אותם". ביאפרה נושא גם בתוצאות של נקמותיו. "פנקיסטים נאצים, תזדיינו מכאן" לא התקבל יפה כשיצא. "קיבלתי מכות, נדקרתי, ומקל דינמיט הונח בחזית ביתי", משחזר ביאפרה.
כדי לכתוב את הטקסטים שלו, בכל מקרה, הוא זקוק לשלווה מוחלטת. "בכל להקה שאקים אני ארצה קודם כל לכתוב את כל התמלילים והחומר, וכדי לעשות את זה אני חייב להיות מסוגל להתרכז. אני לא אחד מאותם אנשים שיכולים לכתוב שירים בחלקו האחורי של קראוואן נוסע, או כאשר הם מוקפים באנשים סועדים וטלפונים מצלצלים. אני צריך להיות לבדי תקופות ארוכות, כך שאעכל את החומרים המקיפים אותי בתוך הראש שלי ואתן להם להתגבש בעודי מסדר אותם באטיות. ואז, לפתע פתאום, כל השירים הללו יפרצו החוצה. יש לי רעיונות למי-יודע-כמה אלבומים של סגנונות מוסיקה שונים. זה רק עניין של להוריד את כולם אל הנייר".
לגבי שומן-חזיר, ההרכב החדש, יש לביאפרה חדשות: "זו בכלל לא להקה חדשה, זה היה פרויקט אולפני ביני לבין חברים במיניסטרי, אל ג'ורגנסן, פול בארקר וג'ף וורד, שנעשה רק למען הכיף. זו בטח לא להקה עובדת, אפילו ביצענו את השירים שלנו בהופעה האחרונה של מיניסטרי בסאן-פראנסיסקו. "הכוח של שומן-חזיר ("The Power of Lard") לועג לעשרות הסינגלים הנקראים "The Power of Love". ביאפרה טורח להדגיש כי הסינגל מתייחס ל"חשיבות העמוקה והרוחנית של שומן-חזיר בחיינו היומיומיים".
שומן-חזיר שרים על הכולסטרול הפוליטי, כך סם קינג, שהשתלט על החיים האמריקאיים. "שומן-חזיר הוא הכל/ שומן-חזיר הוא אלוהי/ החוט הדנטאלי של המוח... מה שכולנו צריכים הוא מישהו/ שימציא תירוצים זולים". שורה מן הקטע "שומן-חזיר".
לגבי השם שומן-חזיר אומר ביאפרה: "אני עורך רשימה רצה של שמות ללהקות: יש שם כמה דפים מלאים שמות. שומן-חזיר היה שם צעיר מאוד, רק בן כמה ימים. כאשר אני ואל חיפשנו שם להרכב, מיד עלה לי לראש שומן-חזיר. אל פשוט נפל על הרצפה מרוב צחוק כאשר הצעתי את זה, ואני ידעתי שהשם התקבל".
האפשרות ששומן-חזיר ייצאו למסע הופעות אנגלי נראית קלושה, עקב נסיעתו הקרובה של ביאפרה לוואנקובר, שם יככב בסרט הנקרא "ריקושט". "אני משחק שם את יד ימינו של פוליטיקאי דיקטאטור ומושחת. אני לא בטוח בדיוק איך אציג אותו כרגע. אני לא יודע אם הוא יהיה חנפן, מנוזל ונורמאלי או רשע אמיתי". בינתיים יכולים אנשי העסקים לשמור את תלבושת הליצן בארון.
17/03/1989