מוראל גבוה כמטוס
הפה-והטלפיים, "בין הים והבצות"; (קלטת),
האוזן-השלישית
גבעת התחמושת נכבשה, ומכאן הדרך פתוחה. סוף-סוף זכיתי לשמוע את צליל ההתרסקות של המיתוס המוסיקאלי הקדוש ומסמר השיער הזה, שמתעדכן כאן ומוצג מחדש בצורה, העשויה לשרוף פיוזים רבים בראשיהם של אלה שמחלקים את הפקודות. הדמות המרכזית בפה-והטלפיים היא אסף גברון שאחראי לטקסטים, לשירה ולאורגאן. גברון הוא חייל בצה"ל, להזכירנו שיש גם כאלה המאמינים בניגוח המימסד מבפנים, והגירסה המובאת כאן ל"גבעת התחמושת" היא פגז ישיר.
חוץ ממנה יש ב"בין הים והבצות" שירי תסכול מהולים בכמויות עצומות של הומור חסר פשרות, טיפשי, אינפנטילי, דבילי ומטורף לחלוטין. לפעמים נשמע גברון כמו טרנזיסטור, ויחד עם תיבת המקצבים העתיקה, האורגאן הפסיכוטי והגיטארה הקטועה מזכירה התוצאה שילוב בין הרזידנטס לחומר המוקדם של קברט-וולטר. כל הקלטת (מלבד הקטע "דוד אשכנזי", שמבוצע על-ידי הפלוגה בה משרת גברון) הוקלטה, אגב, במהלכו של לילה אבסורדי אחד עם טייפ ארבעה ערוצים, הרבה השראה ומוראל גבוה כמטוס (נעליים גבוהות ומיימיות לא היו שם).
הרבה צבעים מתפוצצים מתוך הגיטארה של רמי אוריון, שמתארחת כאן ומצליחה ליצור צליל חמוץ-מתוק, שצובט ומלטף לסירוגין את קצות העצבים. "את רוצה אותי בפח", "בג'ונגל בבאנגקוק", "אש וחשמל" וקטעים נוספים כאן מבהירים ליושבי הארץ, כי יש אלטרנטיבה להומור של שונרא, למשל, והקלטת מומלצת במיוחד לאלה ששכחו איך לשמוע שיר מקומי ולחייך באותו הזמן.
13/10/1989