אכלת אותה
דייוויד לי רות, "אכול אותם וחייך"
"DAVID LEE ROTH, "EATEM AND SMILE
הד־ארצי
דייוויד לי רות ממשיך לצווח ולהשתולל ולחשוף שרירים עם הרוקנ'רול הבסיסי והחבוט שלו, וכיאה לסמל מין אמריקאי, מוחו, שאף פעם לא מוקם באזור הראש, ממשיך לפלוט טקסטים מיוחמים וסתמיים.
ב"אכול אותם וחייך", אלבומו החדש, כוח ואן־האלן של ראשית הדרך עדיין הולם בעצמותיו של רות, והוא עושה רוק כוחני (Power Pop, בלשון חברת התקליטים) גדוש גיטארות צווחניות, המלוות את קצב השירה המהמם שלו. "שושנה יאנקית", הלהיט הפותח את "אכול אותם וחייך" (או אולי "חייך, אכלת אותה"), הוא קטע אטי כבד. אחריו מגיע "בחור ביישן" עם עבודת תופים מטורפת של גרג ביסונט המתופף וקטעי סולו בלתי פוסקים (היכולים לעורר גיחוך קל כאשר מתעמקים בהם) של הגיטריסט סטיב ואי. "ליל גברות בבופאלו", פאנקי עם אווירה חושנית ופריטות קטועות, משכנע את רות לשיר בפחות עוצמה, ואז מתגלה הצד העבה, הטוב והצרוד יותר של קולו.
הקטע הטוב באלבום הוא "דרך הטבק", בלוז נאשווילי ישן, שרות הפך לקטע פרוע וחזק. יש עוד רוק מהיר מאוד, המזכיר את ואן־האלן ("רובה-פיל"). לסיום מגיע שמאלץ רומנאטי עם מקהלות נשיות (ההומור של רות עדיין מצוי בשפע), הקרוי "אלה הם החיים", ואחרי כן אפשר לנשום לרווחה.
26/12/1986