החיים זה כן

אינספיירל-קארפטס "LIFE", מיוט, יבוא
(בית-התקליט)

לקארפטס יש בראש ובראשונה את קלינט בון האורגניסט, ששמע ה-מ-ו-ן דורז בחייו הקצרים ומנסה להמשיך (בחינניות ובאגלגאנטיות לא מבוטלות, יצויין לזכותו) את דרכו של ריי מנזארק, עוד בטרם התחסלותו הסופית של האחרון. האורגאן של בון דומינאנטי ביותר, לפעמים חזק וצורמני, לפעמים רך ומפוחיתי, תמיד נאיבי ופשוט. עם פשטות הסיקסטיז הזו מתאחדת גם פשטות מעמד הפועלים של הג'אם, עוד להקה שהשפיעה באופן מכריע על הקארפטס.

התוצאה הסופית אינה בוטה במיוחד, גם בגלל צדו העדין יותר של האורגאן והרכות הכללית שמאפיינת את קולו של טום הינגלי הסולן, וגם משום שהאינספיירל-קארפטס מסופחים לזרם המאנצ'סטרי וניחנים בגישה עליזה משהו, פסיכית משהו, עם הרבה איזכורים פסיכדליים וחופשיות פריקית נוסח ההאפי-מאנדייז.

ובכל זאת, הרוק שלהם אנרגטי מאד, הרבה יותר מפוכח מזה של המאנדייז, ולפי מיטב מסורת הפשטות, גם משתמש בחומרים יומיומיים כואבים, בלי מיטען עודף של כבדות מעיקה. הלהיט הפופי הכמו-עתיק "This is How It Feels (to be Lonely)" מדגים איך אפשר לעבד כאב בצורה כמעט מתקתקה, ועדיין לפלח את קירות הלב.

08/06/1990

חזרה לדף הבית