אהוד בנאי והפליטים
ז'ראר בכר, מוצ"ש, 30.1, 21:30
על אהוד בנאי והפליטים נכתבה כבר כל מלה טובה אפשרית, רעד של עונג טרום־אורגאזמי עובר בקולם של קרייני הרדיו לפני שהם מנגנים את שיריו, והמבקרים המחמירים ביותר הופכים לפעוטות צוהלים בהופעותיו. בנאי כובש את טריטוריית הרוק המקומי אחרי שנים של עבודה כמוסיקאי אלמוני, ומכניס לכיס הקטן גם את בן־דודו, מאיר בנאי, שאימץ לעצמו פוזה טום וייטסית לקראת האלבום "גשם" וקבר עצמו חי קבל עם ועדה בהופעתו בתוכנית "ממני" לפני שבועות מספר. בנאי והפליטים שלו כבר הופיעו פעם אחת בעיר. זה היה במסיבת תחילת הלימודים של תלמידי בצלאל, במועדון תל־אור, לפני מספר חודשים. המעריצים השרופים הספורים, שידעו על קיום ההופעה, קיבלו סאונד איום למדי וגם משטרה, שהפסיקה את ההופעה באבה. כעת מגיעים הפליטים לעיר באופן רשמי, ואת הופעת הבכורה האמיתית שלהם הם ייתנו מחר בז'ראר בכר. יש לקוות שהפעם יצליח ציוד ההגברה להעביר את האיכויות הנפלאות של הגיטארה של יוסי אלפנט, את התופים של ז'אן ז'אק גולדברג, הבאס של גיל סמטנה וכלי־ההקשה של נועם זייד. הקול של בנאי עצמו אינו תופעה אדירה, אבל טמון בו כוח רב, שעושה את העבודה על הצד הטוב. בינתיים אפשר לשבת מול עגל הזהב, על רקע שדות אדומים, לערבב את הטיח ממלנכוליה ולחכות (למשיח).
29/01/1988