מגיעים נושאי-המגבעת

מרתון רוק בחאן, 27.10

הנוער המוסיקאלי בעירנו עוסק בחשיפת רזי הפופ של שנות השישים, שנות השבעים ועוד רזים בלתי מזיקים. וכך, מארתון הכשרונות הצעירים, שנערך בתיאטרון החאן, יום ראשון בערב, הצליח להחמיר כמה עשרות מונים את השפעת שלי, ומלבד להקה אחת, עליה ידובר בהמשך, הוכח, שהכל כאן תקוע חזק מאוד.

הלהקה הראשונה שהופיעה במארתון היתה אלמנה־שחורה, שחבריה עוטי השחורים וזעירי הקומה התרוצצו אחרי הקטע שלהם בין מושבי הקהל ושאלו איך היינו. אחרי הרוק הכבד השגרתי של האלמנים עלתה להקת קטיגוריה, שהורכבה משישה, כשבמרכזם סולנית קטנה ונחמדה וסולן עתיר בלורית וקשוח מראה. יגאל רביד המנחה טען שהלהקה מנגנת שירי מחאה, ומיד מילאו את האוויר צלילים רומאנטיים וחגיגיים, כשהסולן האכזר מחייך ללא הרף ומסמן שוב ושוב וי באצבעותיו, עד שנראה כסבתא המנצחת על קהל נכדיה. הילדים המחאתיים של קטיגוריה, ששאבו את עוצמתם מחווה אלברשטיין, פינו את מקומם, לאחר שלושה קטעי מרורים, ללהקת עבר־פלילי, שהפגינה מיומנות בשליטה באינסטרומנטים, עשתה רוקנ'רול, רגאיי ומעט ג'אז והציגה מתופף מעולה בקטע סולו ארוך וחזק. אבל הסך־הכל הזכיר להקה של חבר'ה על דשא הקיבוץ או בחצר קן התנועה. ואחר-כך הופיעה להקת סינוס (מתוגברת בשניים מנערי קטיגוריה), שהזכירה בנגינתה מראות מן הכפר.

הלהקה היחידה, שנתנה הזדמנות לקהל להפגין את כישוריו האינטלקטואליים, היתה נושאי-המגבעת, שחבריה עלו על הבמה בקרחות, משקפי־שמש, הבעה אפוקליפטית ושאר האביזרים העכשויים הנחוצים. הם ניגנו את "הוא חושב שהוא חושב" ואת "ניק קייב" (על־שם זמר להקת הזרעים־הרעים) ושילבו תופים מדוכאים (אלון כהן) בסינתיסייזר כנוע ובשירה מונוטנית (אהד פישוף), גיטארה צורמנית וחזקה (תמיר אלברט) וזעקות אגרסיביות של ישי הדר, שתופף גם על תוף סנר אחד ויחיד (כל השורה האחרונה קמה, מוחאת כפיים וצועקת "הביתה, הביתה") ושטייל בידיים שלובות ברקע (איש אחד מרים כיסא ומאיים להשליכו על חברי הלהקה), כשהוא בוחן מפעם לפעם את פיאותיו אומרות החיפוש העצמי של אהד (סדרנית שמנה נכנסת להלם, פורצת בצחוק, בורחת החוצה).

נושאי־המגבעת, בני 16 - 18, שבאו מהתיכון לאמנויות, ערכו עד כה מיצגים שונים, הושמעו בתוכנית "קצת אחרת" של ג' ומשמשים היום להקת־הבית של מועדון אמדיאוס. הם יותר מסתם פוזה. המוסיקה שלהם טובה ומקורית, ואהד פישוף שר מהראש שלו ולא מזה של ניק קייב, כפי שניתן היה לצפות. אלון ואהד, שהקימו את הלהקה לפני כשנתיים, כבר לא מתרגשים מהתגובות ומקבלים את הדין כמובן מאליו. עליהם צריך לשמור חזק.

בסיום עלתה קווארטה, הלהקה האורחת, עם מיומנות רבה בחיקויים של קלפטון, פינק־פלויד ושלום חנוך. מוטי ג'מאייקה האמרגן דאג לצייד את קווארטה במגברים פחות גרועים מאלה שליוו את מתמודדי הערב. חברי הלהקה הזוכה במקום הראשון (קטיגוריה) שמחו וקפצו והתחבקו, כי הם יוכלו להיכנס לחנות התקליטים אי.אם.פופ ולקחת איזה תקליט שמתחשק וגם להשוויץ בבית-הספר. אז לבריאות שיהיה להם.

31/10/1986

חזרה לדף הבית