כתבות נוספות על אי.ג'יי בראון, אמנים שונים, בארינגטון לוי
- 1994 מנהיג כת השטן של נורבגיה
- 1990 צבעים מותרים
- 1990 ניקוי מגירות
- 1989 החיים כמשל (למשל)
- 1989 זה אנחנו שוב באים
- 1989 מתקפת הצרצורים מחולון
- 1989 כל מה שכושי צריך
- 1988 מקולקציית החורף
- 1987 ימים קשים
- 1986 כאסח לרעב
- 1986 רעשים טובים
- 1985 חושך באוזניים
לא רוצה תינוק
"מאסיבי", אוסף להיטי רגאיי, אמנים שונים
MASSIVE", A REGGAE COMPILATION"
סי.בי.אס
ב"מסיבי" נאספו סגנונות רגאיי רבים, מקטעי דאב כבדים, עם די.ג'יי צרוד-קול ואלים, כמו סולן להקת תרבות-חייכנית, הפותחת את האלבום עם הקטע "תרגום קוקני", ועד לקטעי דיסקו דמויי רגאיי, כגון הקטע המבחיל "בילי ג'ין / אמא נהגה לומר" של ראש-נוצץ. בין הקצוות הנ"ל אפשר למצוא רגאיי מסחרי רגיל, כמו זה של אסוואד, וגם קטעים שקטים ורומאנטיים, כמו הקטע של אי.ג'יי בראון, המושר באנגלית נקייה.
הקטעים החזקים יושבים בצד א' של האלבום, כששלושת הקטעים הראשונים פורשים שמיכת פוך על הרצפה, כדי שתרכך את המהלומה שעתיד לספוג המאזין, הנופל מאושר ומחדווה לצלילי הקטע המצוין "הנה אני בא", המושר על-ידי בארינגטון לוי. לוי שר בעוצמה, שיוצאת ישר מן הבטן, על הצרות שלו. הוא מספר על אשתו, שאותה לא ראה זה עידן ועידנים, והגיעה לפתע לעיר והביאה לו מתנה בלתי צפויה. "לא היה לה רופא, היה לה תינוק" ,לפי לוי. הזמר שוחר החופש מציע לאשתו למסור את התינוק לפראייר אחר. "לא רוצה תינוק, רוצה לעשות חיים", זועק לוי, ומדי פעם מסלסל בקולו ומשמיע "שובידלו שובידלוואים" ארוכים, כשקצב מארש מהמם, המלווה סלסולים אלה, מצייר תמונה של לוי השועט כעיר אחוז-תזזית ברחובות העיר ואחריו, עם התינוק בזרועותיה, רצה אשתו. לוי משתמש בקולו כבחליל משומן, שר ממש, ולא מדבר על גבי הקצב כמו רוב זמרי הרגאיי.
קטע מעניין אחר, אם כי פחות מגוון מבחינה מוסיקאלית, הוא "העבר את הטו-שנג-פנג", הנפתח בשיעולים עזים העולים מגרונו של פראנקי פול. פראנקי הנ"ל מתאר בין שיעול לשיעול מה הוא עושה כשהוא יושב בביתו עם קומץ מרעיו ("העשן הזה יותר טוב משמפאניה"). כמו לוי, זקוק פראנקי לאשתו רק לעניינים בסיסיים. "אשתי הסקסית נמצאת במטבח, קולה לחם וצולה תרנגולות" אומר פראנקי, הכמה לעזוב את חבריו, לרוץ למטבח, לאכול קצת מן התרנגולת והרבה מאשתו. אך הוא אינו מסוגל לזוז מן הענן שעליו הוא יושב.
למי שיכול להרשות לעצמו לקנות תקליט רק בגלל שניים-שלושה קטעים חזקים, האלבום מומלץ. והוא מומלץ גם לאלה הרוצים לגשת אל המיגוון העצום הקרוי רגאיי, אבל לא יודעים איך.
17/01/1986