כתבות נוספות על The Mount Zion Peace Freaks, אמנים שונים

ימים קשים

מארתון להקות רוק; ז'ראר בכר, 28.11


מאפיית הרוק האמריקאית המקומית קיבלה את רשות הדיבור המלאה במארתון הלהקות שנערך בז'ראר בכר. לאחר שמנחה אמריקאי בירך באנגלית אמריקאית את הקהל האמריקאי, זינק אל הבמה גיטריסט אמריקאי צעיר חובש כיפה וניסה לאלתר את ההמנון האמריקאי סטייל הנדריקס. בתור בדיחה זה התקבל איכשהו על הדעת. באשר ללהקה שבאה אחריו, להקת הקנינייטס, אפשר רק לקוות, שהם מתייחסים אל עצמם בתור בדיחה. הם ניגנו מספר בוב דילנים בחוסר שליטה אינסטרומנטאלי מדהים ולא זכו לתשואות מיותרות (התשואות, לפחות במופע הנ"ל, קבעו גם את הזכייה במקום הראשון).

אחרי הקנינייטס עלו לבמה קול־בריז, חמושים בגיטארות־נפח אנמיות וכמעט בלתי נשמעות וסולנית נדיבת ירכיים, שזימרה בקול אדירים את "נהג 8" של אר.אי.אם ואת "הולכת בשמש" של קתרינה־והגלים. מי שסיפקה מעט נחת בערב מאכזב זה היתה להקת יו, שעשתה גל-חדש עצבני עם הרבה השפעות מראשים־מדברים ומעט השפעות מהאלקטרוניקה הניו־יורקית האוואנגארדית + כרומוזום. אחר־כך עלו לבמה The Maunt Zion Peace Freaks
(הפריקים של השלום מהר־ציון) להקה שהוקמה כנראה כמה דקות לפני פרוץ המארתון ושכוכבה הוא אחד מנגני הגיטארה הקבועים של המידרחוב. זה ששר שם באופן קבוע את "אש בהרים", והפריקים של הר־ציון עשו כצפוי, בין היתר, את "אש בהרים". הלהקה האחרונה שהופיעה במסגרת התחרות היתה להקת טריפה (Trafe), שהעלתה לבמה תרנגול שחוט לכבוד חג-ההודיה, ושניגנה רפרטואר לא הגיוני: קצת שירים משל הראמונס, קצת משל אריק קלפטון וקצת משל ספנסר דייוויס. לטריפה סולן המיטיב לחקות את ג'וני רוטן ולהלהיב את המעריצות.

עם תום החלק התחרותי של המופע ניתן היה לנשום שתיים־שלוש סיגריות צחות בחוץ ולנחש, לפי תשואות הקהל, שהמקום הראשון יינתן לטריפה. אבל עד להחלטת השופטים, פונתה הבמה לאמנים רציניים יותר. הגיטאריסט פבלו כהן מהצמד ביג־באמבו נתן קטעים אווריריים בעלי אופי מזרחי ואילתר על Bron Y Aur"" לג'ימי פייג'. ליבי, שללהקה שלה קוראים עכשיו החטא-המקורי, ניגנה בלוזים קלוקלים, שכחה משום מה את המתופף בבית, הציעה לקהל לקום ולשיר את ההמנון האמריקאי וציינה שזוהי ההתאספות האמריקאית הגדולה ביותר, שבה היא נתקלה מאז הגיעה ארצה. סיימו את הערב, עם רוק אמריקאי שגרתי פחות או יותר, הלהקות דוק־וההזמנות ולהקת ג'ף קפלן, שחבריהן יזמו את התכנסות הלהקות.

המנחה האמריקאי, שעלה ובירך בפעם המי־יודע־כמה את הקהל האמריקאי, הודיע שטריפה זכתה במקום הראשון ושחבריה זכו בפרס של 350 ש"ח. במקום השני זכתה להקת קול־בריז (15 ש"ח).

04/12/1987

חזרה לדף הבית

הוסף תגובה